יש לי 4 ילדים, 2 בנים ו-2 בנות. הבנים כבר נשואים ויש לי מהם 5 נכדים. מסיבות רבות שלא כאן המקום לפרט, הם לא גרים בישראל. האחד גר בלונדון, והשני באמסטרדם. כפי שבוודאי ניחשתם, חלק גדול מהטיולים שלנו הם ישירות לאחת מהערים האלה, או בשילוב עם הערים האלה. בגלל הקורונה ראיתי את הנכד " ה"הולנדי" שלי, לפני כשנה בפעם הראשונה כשהיה בן שנה! את אחיו שהגיע זמן קצר לאחר מכן, ראיתי כבר בגיל חודשיים - שיפור גדול! הנכדים ה- "אנגלים" שלי, שתי ילדות מקסימות וילד מהמם, נולדו בישראל, נהגתי לראות אותם הרבה, לפחות פעמיים בשבוע, כשהם עברו, זה היה מאוד קשה ושינה את חיינו. למה אני מספרת את כל זה?
מכיוון שאני מבקרת תדיר באותן ערים (לונדון ואמסטרדם), סיגלתי לי נקודת מבט שהיא בין תייר לתושב. מצד אחד, כבר ראיתי את כל האטרקציות התיירותיות, ומצד שני נהנית לחזור למקומות מוכרים. בגדול, אני מחפשת את פניני החן הנסתרות והפחות מתויירות, וכשאני אומרת את זה, אני מתכוונת למוזיאונים קטנים, עם נושא שאתה יכול לספוג בביקור אחד, אבל עושה חשק לחזור, ולראות שוב ולגלות מה התחדש.
אחד מהמוזיאונים האלה הוא "אופנה לטובה" ברחוב רוקין, לא רחוק מהכיכר הדאם. השם סיקרן וביקרתי בפעם הראשונה במרץ האחרון. נושא המוזיאון, כפי שנכתב באתר הוא אופנה לטובה, כשהכוונה היא איך להפוך את האופנה לפחות מזהמת וידידותית לכד